"אני חושב שאחד מהדברים שבאמת יש לשים אליהם לב זה איך אותם ילדים משתמשים (במחשבים האלו). בעצם, מה שרואים זה שבאופן כמעט מידי, ישנה השתקפות של חלק מעצמם, אותו החלק היצירתי שבא לידי ביטוי" אמר סטיב ג'ובס בראיון משנת 1981. ובחלוף 60 שנה מאז שפ. סקינר, הפסיכולוג הנוגע, הציג את "מכונת ההוראה", נדמה כי לבשה ופשטה צורות רבות אך דבר לא באמת השתנה באופן בו אנו מכניעים את הטכנולוגיה לפדגוגיה ומטרות חינוך מיושנות.
לכאורה, למחשב יש את כל היתרונות של המחנכים, של החינוך או של המורים, שמתקופת אפלטון ועד ימינו התפללו אליהם. הניסיונות לחולל תמורות משמעותיות במערכות החינוך, ולהביא לשינוי בתפיסת ארגון הידע החינוכי במתכונתו הקיימת בכל מדינות העולם, כשלו בגלל שהמצב הקיים משרת את מוקדי הכח בחברה. לכן כל שינוי התמקד בקוסמטיקה של החינוך ולא במהות העשיה.
כיום ילדי ישראל הם מהחלשים ביותר במדינות הנבדקות במבחן PISA. ישראל היא המדינה הענייה ביותר במדינות ה-OECD ובה הפערים החברתיים הגדולים ביותר וישראל מובילה עולמית בפערים בה גם ה"חזקים" הם ה"חזקים" שלנו. כדי לפתור את הבעיה המורכבת יש להציע מודל תפעולי חדש ולהשריש אותו בהסתגלות מתוכננת.
קריאה מומלצת: מדוע הטכנולוגיה לא תציל אותנו מעצמנו? (גרסה עברית)
מכון איתן ובשמו המלא "מכון איתן לחקר טכנולוגיות מידע בחינוך" , הינו עמותה סמוכת אקדמיה וללא מטרות רווח אשר הוקמה בשנת 2004 כהמשך לסַדְנָא במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. ייעודו של המכון לשמש כבמה לחשיבה מעשית פורצת גבולות השואלת שאלות המערערות בלא מורה על תפיסות קיימות אחר דרכים חדשות בשילוב טכנולוגיה המקדמת תהליכי למידה. נקודת המוצא שלנו כי הניסיון לשלוט בחינוך, בתלמידים, במורים, בפדגוגים, בטכנולוגיה ובתוכן, לקבוע מי יאלף את מי - כשל וימשיך להיכשל והפתרון טמון בלחבר את הנקודות, בלחבר בין האנשים.
מטרת סטארט לשלב בין עולם החינוך ועולם המשחק כהתמודדות עם מצבי קונפליקט ופתרון סכסוכים בעולם הטכנולוגיה. מדובר במיזם ייחודי שאינו שם דגש רק על נהירת הציבור אחר ילדים תכניתנים, כי אם פיתוח אנשים סקרניים, משתפי פעולה, יזמים, עצמאיים וביקורתיים העושים שימוש בכלים טכנולוגיים להגשמת רעיונות פותרי בעיות.
איתן קפיטל (למיזמים אנושיים) מגדירה מחדש כיצד אנו מסתכלים על חברת השקעות ואחזקות, כזו הרואה עצמה הן כסוכנות מסחור ידע למחקרים פורצי דרך בתחומי המדיניות הציבורית אשר להם השפעה על חיי היום יום של עשרות מיליוני אנשים בישראל ובעולם. אנו מכנים זאת "החברה היזמית", שייחודה לא רק בייזום וטיפוח מיזמים עצמאיים באמצעות איתור צוותים מוכשרים אשר יגייסו את ההון הנדרש, כי אם ובעיקר ביצוע המחקר הראשוני לרבות בניית אבטיפוס עובד, באמצעות חשיבה מערכתית כוללת הרותמת את עקרונות גלגל התנופה ומשחק הרוגבי, תוך התחשבות בהיבטים אנושיים לשם פתרון הנדסי של בעיות סבוכות.
פלטר אינה מיזם חינוכי, ובכל זאת, הרעיונות המובאים ואשר פותחו במסגרת עבודת המחקר עליה, נטועים והושרשו בהמשך בתחומי המחקר החינוכי היישומי ובפיתוח תפיסות חדשות לסביבות חינוך. במסגרת פלטר פותחו שפת StoryUI לתיאור תרחישים ומודל Collective Dynamo להניעה במערכות חברתיות סבוכות מרובות שחקנים בעלי אינטרסים מנוגדים באמצעות הגברת שיתופי הפעולה ביניהם. פלטר שואפת להציע מודל שוק משוכלל לדיור להשכרה באמצעות שפה חופשית ותבונה קהילתית.
מודל חדש בו מוצעת גישה ניסויית נושאת-דגל לשילוב טכנולוגיה בארגוני חינוך והשכלה, המשלבת קרן הון סיכון שלא למטרות רווח במסלולי חונכות ואשר במסגרתה ולשם הפעלתה תפותח RIDDLE כמַסֶּדֶת (פלטפורמה) טכנולוגית סוציו-קוגניטיבית להאצת פרויקטים, המבצעת אינטגרציה רציפה לא רק של ידע אם כי בין אנשים. זו שואבת השראתה מגישות זריזות (אג'יליות) להנדסה וניהול פרויקטי תוכנה, ומעקרונות סביבות משחקיות מרובות משתמשים,
ננסה להציג פתרון אשר יש בו היבטים חדשניים לשילוב הטכנולוגיה כחלק מובנה, כתורם וכמאפשר עולם מקושר ומגשר בין ידע ואנשים, במסגרת תהליכי ידע עדכניים אשר ידגלו בשינוע פדגוגיות ותובנות, בתוך ומחוץ למסגרת הבית-ספרית. זאת תוך השראה מתאוריות פסיכו-חברתיות לשלבי התפתחות ומודלים של התערבות טכנו-חברתית התומכים באמצעות ארכיטקטורת יישומים כוונת-עצמים כסוכני למידה והפעלה פדגוגית.